אסם חרדל 5 ק"ג

החרדל מוזכר פעמים רבות במשנה ובתלמוד והשתמשו בו באותה תקופה כירק מאכל ולא כממרח. צמח החרדל נחשב בעיני חז"ל למאכל יוקרתי ולכן נאמר שיש לאכול את מתנות הכהונה צלי ומתובלות בחרדל.

"אמר רב חסדא: מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי, ואין נאכלות אלא בחרדל, … כדרך שהמלכים אוכלים".

ובהקשר זה גם פסק הרמב"ם:

" מתנות כהונה אין נאכלות… אלא בחרדל"[7]